• שימוש לא נכון במכשירים היוצרים חשמל.
• רשלנות בתפעול אש.
• ברק.
• קרני שמש.
• שרב.

כיבוי השריפהלבד ללא פנייה לגורמי כיבוי אש מוסמכים  יכול להיות מסוכן. בעת שפורצת אש רצוי לדעת כיצד לנהוג ומהן  השיטות המקובלות לכיבוי האש.

 בכל מקרה אם השריפה גדולה חשוב לפנות את המקום ולהזעיק אנשי כיבוי אש מקצועיים.אפשרויות כיבוי האש הינן:

1. בידוד- מטרתה של שיטה זו היא לבודד את החלקים הבוערים מן החלקים הבלתי בוערים.
2. השנקה – שיטה זו מטרתה להפסיק את אספקת החמצן לאזור הבעירה (שימוש במטף כיבוי אש או כיסוי האש בחול).
3. קירור – מטרתה של שיטה זו היא להוריד את רמת הטמפרטורה באזור הבעירה עד מתחת לנקודת ההתלקחות של אותו חומר כגון: שפיכת מים.
4. הפסקת התהליך הכימי של שרשרת הבעירה – באמצעות שימוש בגזים ובאבקות מיוחדות לשרפות כדוגמת גז הלון, גז CO2 , קצף, ואבקת כיבוי.

בחירת שיטת הכיבוי תלויה בסוג השריפה,בגודלה  ובאמצעים העומדים לרשותנו ןלרשות  הצוותים הפועלים בשטח.    

 על מנת ליישם את שיטות הכיבוי המצויינות להלן נדרשים עזרי כיבוי כגון:

מטפים לכיבוי אש.

ספרינלקלרים (מתזים) – הספרינקלרים הינם מתזים שמופעלים באופן אוטומטי כשגלאי העשן במבנה מגלים חשד לשריפה. במקרה כזה של חשד לשריפה ה"ספרינקלרים" מתיזים מים ממקומם על התקרה על מקור האש.

 ישנם כלים נוספים ומערכות אחרות לכיבוי שרפות אך להם מגיע מאמר נפרד.